ילדים

חרדה

אחד מתוך חמישה אנשים חווה מצב של חרדה​

פחד גדול הבא לידי ביטוי פיזית  ונפשית גם יחד. החרדה נגרמת בשל דאגה מפני איום - אמיתי או דמיוני הגורם למצוקה, חוסר אונים ולאורך זמן גם פגיעה משמעותית באיכות החיים.

כל אחד מאיתנו חווה מצב בו רמות המתח בסיטואציות מסוימות כה גבוהות עד שהן גורמות לעומס והצפה רגשית. מרבית האנשים יחוו חרדה בשלב מסוים בחייהם כאשר הסיטואציה הינה מצב של שינוי ומתח. למעשה תחושת חרדה במידה מסוימת, היא תגובה נורמאלית למצב של מתח, והיא אף היא הכרחית להישרדותנו. אולם במצבים של 'עומס יתר' רגשי, עלולות הדאגה והחרדה להגיע לרמות גבוהות ולהתפתח לכדי הפרעת חרדה.

חרדה - בחן את עצמך >​

התסמינים הפיזיים הנפוצים של חרדה כוללים:

פעימות לב מואצות, הזעה, סחרחורת, אי נוחות בבטן, הטלת שתן תכופה,בחילות ושלשולים,

רעידות, קוצר נשימה, מיגרנות וכאבי ראש, נדודי שינה, גלי חום וקור, תחושות של בלבול וחוסר התמצאות,

מחשבות מפחידות ובלתי נשלטות, דיכאון, תשישות, חוסר אונים, מתח שרירי, הירדמות איברים מסוימים בגוף ועוד.

סוגים של הפרעות חרדה ה-DSM מציע מספר הפרעות חרדה מרכזיות:

• חרדה חברתית: חשש מסיטואציות חברתיות המלווה בביישנות קיצונית, "חרדת קהל", הסתגרות והימנעות מאירועים חברתיים. 

• הפרעת חרדה מוכללת: דאגה מוגזמת וממושכת מאירועים שליליים כפריצה, אסונות, מחלות וכן הלאה.
• פוביה: פחד קיצוני מסיטואציות או אובייקטים מסוימים כבעלי חיים, גבהים, זריקות.
• הפרעת פאניקה: התקפים קצרים של חרדה המלווים בתחושת פחד חריפה ובסימפטומים גופניים כדפיקות לב, רעד, הזעה וכן הלאה.
• הפרעה אובססיבית קומפולסיבית: חדירת אובססיבית של מחשבות טורדניות (כפחד מלכלוך, מדליפת גז וכד') המביאות לקיום טקסים שנועדו להרגיע את החרדה (כשטיפת ידיים חוזרת, חזרה על מילים ומספרים, בדיקה חוזרת של נעילת דלתות וכ"ד.
• הפרעה פוסט טראומטית: לאחר אירוע טראומטי ומסכן חיים כתאונה, פיגוע וכד', מתפתחים סימפטומים של חרדה כסיוטים, פלשבקים, פחד מגירויים המזכירים את האירוע הטראומטי וכן הלאה.
• בעיות חרדה ספציפיות לילדים עשויות להיות פוביית בית ספר או חרדת נטישה.

​

חרדה היא מצב בריאותי נפשי נפוץ המשפיע על אנשים בכל העולם. 
חשוב להבחין בין פחד וחרדה, מכיוון שהם משמשים לעתים קרובות לסירוגין, אך נושאים מאפיינים ברורים.

פחד וחרדה שניהם רגשות :
פחד הוא תגובה טבעית וחיונית לאיום ספציפי ומיידי. זה מפעיל את תגובת ה"הילחם או ברח" שלנו, מכין אותנו להתעמת או לברוח מהסכנה אמיתית. פחד קשור למצב שהוא סכנה אמיתי כמו מצב מלחמה, טילים אזעקות. ברגע שהאיום מוסר או נפתר, הפחד פוחת.
לעומת זאת, חרדה היא תחושה כללית רגעית או מתמשכת של אי נוחות.

לעתים החרדה  מתעוררת ללא כל איום מידי או מזוהה. חרדה יכולה להתבטא כדאגה מוגזמת ובלתי הגיונית לגבי היבטים שונים של החיים, כגון עבודה, מערכות יחסים, בריאות או העתיד. בניגוד לפחד, חרדה לא בהכרח קשורה לטריגר או מצב ספציפי, מה שהופך אותה למאתגרת יותר להצביע ולהתייחס אליה.

ניתן לסווג חרדה לתת-סוגים שונים, כולל הפרעת חרדה כללית (GAD), הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה חברתית או פוביות ספציפיות. כל תת-סוג עשוי להפגין את קבוצת הסימפטומים והטריגרים הייחודיים לו, אך כולם חולקים את המאפיין המשותף של דאגה או פחד מתמשכים ומוגזמים.

היבט מכריע אחד של חרדה הוא שלעתים קרובות היא כרוכה בתגובה לאיום שאינו קיים או שאינו רציונלי. המוח תופס סכנה פוטנציאלית, למרות שהנסיבות אינן מצדיקות תגובה כזו. זה יכול להוביל לרמות מוגברות של מתח ולמצב מתמשך של עוררות יתר, המשפיעים על התפקוד היומיומי של האדם ועל רווחתו הכללית.

אנשים החווים חרדה עשויים גם להיתקל בתסמינים גופניים כגון חוסר שקט, עצבנות, קשיי ריכוז, מתח שרירים והפרעות שינה. חרדה יכולה להוביל להתנהגויות הימנעות, שכן אנשים מנסים להתחמק ממצבים שהם תופסים כמעוררים או מעיקים.

חרדה אמנם יכולה להיות מתישה, אבל היא ניתנת לטיפול. גישות טיפוליות שונות, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טכניקות המבוססות על מיינדפולנס ועוד יכולות לסייע בניהול והקלה של תסמינים. פנייה לעזרה ותמיכה מקצועית היא חיונית עבור אנשים החווים חרדה כדי לפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות ולהחזיר את השליטה על חייהם.

​