מאמרים

עלייה בפחדים וחרדות אצל מבוגרים וההתמודדות עמן

הופעת חרדות ופחדים בקרב מבוגרים נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות, עקב סיבות מגוונות. בעקבות הופעתן, נגרמות השלכות קשות למבוגרים ולבני משפחותיהם. מחקרים ברחבי העולם בחנו את העלייה בשכיחות הפרעות החרדה בקרב מבוגרים. לדוגמה, מחקר בארצות הברית חקר את שכיחות החרדה בקרב מבוגרים בין השנים 2008 עד 2018. הממצאים הצביעו על כך ששכיחות החרדה בקרב המבוגרים עלתה מ 5.12% בשנת 2008, ל- 6.68% בשנת 2018. כמו כן, נמצא כי החרדה גוברת בקרב מבוגרים מתחת לגיל 50 בארה"ב (Goodwin et al., 2020). בישראל, אחד מכל שישה בוגרים בישראל סבל מהפרעת דכאון או חרדה במהלך חייו (משרד הבריאות, 2012).

השכיחות הגבוהה של הפרעות החרדה מעלה את השאלה מהן הסיבות להופעתן. אחת הסיבות לעלייה בהפרעות החרדה ובפחדים בקרב מבוגרים נקשרת בין היתר אל אירועים בטחונים. מחקר אשר נערך בישראל עמד על הקשר הגבוה בין חשיפה של המבוגרים לדיווחים על גלי הטרור באמצעי התקשורת, לבין הופעת תסמינים של הפרעות חרדה (Kimhi et al., 2020). בנוסף, האוכלוסייה הבוגרת בדרום הארץ אשר נחשפה לירי רקטות מעזה, גילתה עלייה חדה בתסמיני החרדה במהלך ההסלמה במצב הביטחוני (Greene et al., 2018). בנוסף למצב הביטחוני בארץ, קיימים גורמים נוספים לעלייה בשכיחות הפרעות החרדה בקרב מבוגרים, כגון הבידוד החברתי בתקופת הקורונה. 

 
במחקר אשר נערך על ידי משרד הבריאות בארצות הברית, נמצא כי בין אוגוסט 2020 לפברואר 2021, אחוז המבוגרים על תסמינים של חרדה או דיכאון עלה מ 36.4% ל-41.5%. בנוסף, שיעור המדווחים על צורך שלהם בטיפול נפשי אשר לא הצליחו למלאו, עלה מ 9.2% ל-11.7% (Vahratian et al., 2021). מחקר נוסף בארצות הברית אסף נתונים מן המאגר של מערכת המעקב אחר גורמי סיכון התנהגותיים, תוך שימוש בסקר טלפוני שכלל למעלה מ 1.4 מיליון מבוגרים. מן המחקר עלה כי חלה עלייה של 0.4% בשיעורי החרדה והדיכאון בחודשים מרץ עד דצמבר 2020, לעומת שיעורי החרדה בתקופה המקבילה בין השנים 2017 ל- 2019 (עקירוב, 25.6.2022).

בנוסף, מחקר בריטי אשר התמקד באוכלוסיית המבוגרים מגיל 50 ומעלה, מצא כי במהלך תקופת הקורונה, עלייה בבדידות החברתית וירידה חדה בקיום הפעילות הגופנית, נמצאו כקשורים לירידה בבריאות הנפשית ובעיקר בדיכאון ובחרדה (Creese, 2021). גם מחקר ברזילאי הגיע לממצאים דומים באשר לעלייה של פי 8.4 בהפרעות החרדה בקרב מבוגרים במהלך תקופת הקורונה, מ 4.5% ל 37.8% (Feter et al., 2021). העלייה החדה בשיעור הפרעות החרדה בקרב המבוגרים מעלה את ההתייחסות אל השלכותיהן הקשות על המבוגרים. 

עלייה בהפרעות החרדה בקרב מבוגרים הינה בעלת השלכות בריאותיות ופסיכולוגיות מגוונות. כך למשל, נמצא כי החרדה פוגעת במערכת החיסונית של המבוגרים ומגבירה את הרגישות שלהם לזיהומים (Koenig, 2020). כמו כן, הופעת הפרעות חרדות פוגעת גם בשביעות הרצון של המבוגרים מחייהם, בתפקודם הגופני וברמות המתח שהם חווים, המשפיעות גם הן על בריאותם הגופנית (Semenova & Stadtlander, 2016). מכאן, קיימת חשיבות רבה בטיפול בהפרעות חרדה בקרב מבוגרים. עם זאת, הצורך לטפל בהפרעות חרדה באופן מקצועי, נתקל מאז תקופת הקורונה בחסמים, בשל עלייה במטופלים הנזקקים לסיוע בעקבות מאפייני תקופה זו (Amenabar, 16.11.2022; Bever, 29.10.2022). קושי בזמינות של ייעוץ מקצועי מוביל את הצורך במציאת פתרונות נגישים ויעילים כגון השתתפות בפעילויות פנאי טיפוליות כדוגמת משחק על עקרון הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי. 

מקורות 
משרד הבריאות (2012). הפרעות דכאון וחרדה בישראל: ממצאים עיקריים מסקר בריאות הנפש בעולם. האגף לבריאות הנפש, המחלקה למחקר ותכנון.

עקירוב, ע' (2022). עליה ניכרת בשיעורי חרדה ודיכאון במבוגרים בארצות הברית במהלך השנה הראשונה של מגפת הקורונה  (JAMA Network Open). אתר e-med. https://www.e-med.co.il/indications/anxiety/2022/06/25/534509

 Amenabar, T. (16.11.2022). Therapists say they can’t meet high demand as anxiety, depression linger. The Washington Post. https://www.washingtonpost.com/wellness/2022/11/16/therapist-high-demand-mental-health/ 

 Bever, L. (29.10.2022). 10 ways to get mental health help during a therapist shortage. The Washington Post. https://www.washingtonpost.com/wellness/2022/10/13/how-to-find-therapy-therapist-shortage/ 

 Creese, B., Khan, Z., Henley, W., O’Dwyer, S., Corbett, A., Da Silva, M. V., ... & Ballard, C. (2021). Loneliness, physical activity, and mental health during COVID-19: a longitudinal analysis of depression and anxiety in adults over the age of 50 between 2015 and 2020. International Psychogeriatrics, 33(5), 505-514.‏

 Feter, N., Caputo, E. L., Doring, I. R., Leite, J. S., Cassuriaga, J., Reichert, F. F., . & Rombaldi, A. J. (2021). Sharp increase in depression and anxiety among Brazilian adults during the COVID-19 pandemic: findings from the PAMPA cohort. Public health, 190, 101-107.‏

 Goodwin, R. D., Weinberger, A. H., Kim, J. H., Wu, M., & Galea, S. (2020). Trends in anxiety among adults in the United States, 2008–2018: Rapid increases among young adults. Journal of psychiatric research, 130, 441-446.‏

Greene, T., Itzhaky, L., Bronstein, I., & Solomon, Z. (2018). Psychopathology, risk, and resilience under exposure to continuous traumatic stress: A systematic review of studies among adults living in southern Israel. Traumatology, 24(2), 83.‏
 

Koenig, H. G. (2020). Ways of protecting religious older adults from the consequences of COVID-19. The American Journal of Geriatric Psychiatry, 28(7), 776-779.‏
 

Semenova, V., & Stadtlander, L. (2016). Death anxiety, depression, and coping in family caregivers. Journal of Social, Behavioral, and Health Sciences, 10(1), 34–48.